תופעת הטראנס

אנחנו מכירים את המצב הזה מחוויות היומיום השונות, אנחנו למעשה נכנסים ויוצאים מטראנס מספר פעמים ביום, לרוב כשאנו שוקעים בחלום בהקיץ אך ממשיכים לתפקד על "אוטומט". נניח נוהגים לבית ושוקעים במחשבות ובלי ששמנו לב כבר חנינו את הרכב בלי לדעת מתי הנסיעה בכלל קרתה. התודעה שלנו ריחפה למרחב אחר תוך כדי שכביכול היינו נוכחים, באותם רגעים היינו כל כך ממוקדים במחשבה שהעולם בחוץ התרחק. אותו דבר יכול לקרות גם בקריאת ספר או צפייה בטלוויזיה שהעינים ממשיכות להסתכל אבל המחשבה והנוכחות שקועות לגמרי במקום אחר וכשהיא חוזרת אנחנו לא מבינים איפה היינו.

דוגמאות נוספות לטראנס יותר מכוון יכולות להיות- ריקוד שאנחנו נסחפים לתוכו. אפשר ממש לשים לב לאיכות השונה כשאנו רוקדים כשהמודע ער ו"שולט" בתנועות, מנתח, משווה לאחרים, שופט, לבין הפעמים בהם המוזיקה סוחפת אותנו לתוכה והגוף מתחיל כמו לזוז מעצמו ואנחנו רק נסחפים אחריו.

תופעה דומה יכולה לקרות בשעת פעילות ספורט כשאנחנו מרגישים ב"זון", כשהכל כאילו קורה מעצמו על אוטומט ואנחנו כמו גולשים על הזרימה של הגוף והתודעה.

אותו הדבר בציור, משחק, נגינה, כתיבה, תפילה, סקס, ועוד- בכל אלה יש רגעים בהם המודע זז הצידה עם הניתוחים שלו, השיפוטים שלו, הרציונאליות שלו, הדאגות שלו ובמקומם יש זרימה חלקה של התודעה בדבר בו היא מתמקדת. כל הדברים האלה יכולים כמובן להתרחש ללא תודעת הטארנס אבל דווקא בגלל זה אפשר לחוש בתוכם את הדיוק של היות בטראנס והיות מחוץ לטראנס.

נסו להיזכר ולחוש בתוככם את מצב התודעה הזה- ממוקד מאוד וזורם מאוד- מתי הרגשתם ככה לאחרונה מה עשיתם? מה התרחש מסביבכם? מה הייתה התחושה בגוף?

התופעה הזאת כל כך נעימה כי היא כמו מחברת אותו לחלקים עמוקים יותר בתוכנו, ואנחנו פועלים במצב הזה יותר במלאות תודעתית וחושית.

הרבה אנשים מחפשים את החוויה הזו גם דרך משני תודעה חיצוניים כמו סמים ויחד עם זה שאין לי התנגדות עקרונית לשימוש במשני תודעה הייתי רוצה שיותר אנשים ידעו שאפשר להגיע לחוויות הטראנס האלה רק באמצעות ביקור בבית המרקחת הטבעי של המוח שלנו - כניסה טבעית לטראנס.

זה מה שאני רוצה שנלמד בספר- כניסה למצב הטבעי של הטראנס והבנה איך להוציא ממנו חוויות מהנות ומעצימות באופן מכוון.

טראנס הוא המצב שנוצר מתקשורת שעוקפת את הגורם הביקורתי ומגיעה ומפעילה ישרות את התת המודע. במצב טראנס התת מודע שלנו ממוקד כולו ברעיון מסויים ועוקב רק אחריו ובונה את תפיסת המציאות בהתאם לרעיון שבו אנו ממוקדים. במצב של הנחיה המנחה ממקד את המונחה ברעיון מסויים עד שתפיסת המציאות וחווית המציאות מתאימות את עצמן לרעיון אותו מציע המנחה. כתוצאה מההתמקדות הזו המונחה יכולה ממש לחוות חוויות מתוך תת המודע שלה: לראות, לשמוע, לחוש להריח ולטעום מהחוויה שבה היא מתמקדת. כמו כן המצב הרגשי מושפע מן הרעיון בו המונחה ממוקדת בזמן הטראנס ומשתנה בהתאם. כך מונחה יכולה לחוש איך היא הופכת להיות מלאת אנרגיות שמחה וחיונית, רפויה שלווה או מלאת תשוקה בהתאם לרעיון אותו המנחה מציג לה. להיות בטראנס דומה לביטוי להיות בסרט ולא סתם- בהפקת טראנס אנו רוצים להכניס את המונחה לתוך סרט- סרט כיף, מהנה ומעצים, סרט שיסחוף אותה פנימה לתוך העלילה וממש יגע במונחה. במובן הזה יותר כל לנו להבין מה זה טראנס וכמה זה חלק טבעי פשוט מאיתנו, כמו שהיינו ילדים ונכנסו לסרטים כל הזמן דרך המשחק והדמיון שלנו, ההזמנה היא להעיר מחדש את הדמיון, לחזור ולשחק ולהיסחף לתוך הסרט.